מלחמה ושרשראות האספקה: ממשבר להזדמנות

בזמן מלחמה, לענף התובלה תפקיד מכריע בשרשרת האספקה, שכן תובלה מבטיחה שסחורה ושירותים הכרחיים יסופקו למקום הנכון בזמן הנכון.

 . בבלוג זה נדון בפן ההיסטורי של תובלה במהלך משברים צבאיים, במצבו של תחום זה כיום ונבחן כיצד הדבר משפיע על כלכלות. לסיכום, נספק מספר תובנות ביחס למה ניתן לעשות על מנת לשפר את שרשרת האספקה בענף התובלה בישראל, בזמן מלחמה.

התשתיות נפגעות והמחירים מזנקיםתקופות מלחמה מעלות אתגרים רבים ביחס לשרשרת האספקה בכלל ולתובלה בפרט, בין אם בשל פגיעה בתשתיות, ובין בשל משאבים מוגבלים. כלי רכב כבדים, המהווים חלק אינטגרלי בשרשרת הלוגיסטיקה, מופנים לטובת השירות הצבאי, בזמן שנהגי המשאיות החיוניים, נקראים לשירות, ומתמודדים עם מצבי קיצון טראומטיים. כך למשל, ממחישה המלחמה המתמשכת בין אוקראינה לרוסיה את האתגרים הללו, על תוצאותיה הכוללות כבישים וגשרים שנפגעו, נתיבים מסוכנים ובלתי צפויים, ומשבר הומניטרי, כאשר כל אלו חוברים בו-זמנית. תוצאות דומות ניתן לאבחן גם במקבילות היסטוריות, כגון המכשולים הלוגיסטיים עמם התמודד הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה במטרה לוודא שאספקת סחורה חיונית תסופק לחיילים בחזית.

באזור הים השחור, הוביל הקונפליקט הרוסי-אוקראיני לסגירת נמלים, וכתוצאה מכך לזינוק של כ-60% בעלויות השילוח של תפזורת יבשה (תבואה), בין פברואר למאי 2022. הצורך להסיט משלוחים מרכבות לאניות, שנולד כתוצאה מהסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה, גרם לעומס באספקת מכולות - שנפגעה כבר לאחר מגפת הקורונה – והדבר הוביל לעליות משמעותיות במחיר. העלייה החדה בדמי ההובלה, וכתוצאה מכך במחירי התבואה, צפויה להסתכם בעליה גלובלית של 3.7% במחירי המזון לצרכן.

המלחמה בישראל כמקרה בוחןהמלחמה הנוכחית בישראל, מול חמאס בעזה, היא תרחיש מורכב ומתפתח. האתגרים בפניהם ניצב ענף התובלה בארץ לא נולדו בן לילה, אלא התפתחו לאורך תקופה. כך למשל, הובילו אירועי המלחמה לנקיטה באמצעי אבטחה מוגברים ולבדיקה קפדנית בנמלים, לרבות בנמל התעופה הראשי של ישראל, ע"ש בן גוריון, דבר שגרם לעיכובים ולהפרעות בשרשרת האספקה. מסיבות ביטחוניות, נסגר נמל אשדוד בדרום ישראל, וכתוצאה מכך היה צורך לנתב מחדש את כל המשלוחים לנמל חיפה בצפון. הדבר הוביל להפרעות  לוגיסטיות משמעותיות שפגעו בתפעול שרשרת האספקה, ובהתאמה, אנו עדים כעת לסימנים הראשונים של עליה במחירי שילוח כלי רכב המיובאים לישראל.

ככל שמצב הלחימה נמשך, גובר הלחץ על מערכת התובלה, כאשר להשפעה המצטברת של בעיות האבטחה והמתחים המתמשכים, פוטנציאל להשפיע על מספר היבטים מתחום הלוגיסטיקה. כך למשל, עלולות להיווצר הפרעות בשירותי השילוח האווירי דרך נמל התעופה בן גוריון והנמלים בישראל כבר מתמודדים עם בדיקות אבטחה מוגברות ומחסור בכוח אדם. הסלמה הדרגתית של אתגרים אלה עלולה להוביל ליצירת פקקים של ממש בשרשראות האספקה, שיתורגמו לעליה משמעותית במחירי השילוח.

 

המלחמה המתמשכת בישראל משפיעה על שינוע שרשרת האספקה:

מלחמה משפיעה הן על שערי המסחר האוויריים והן על הימיים. מאז סיום משבר הקורונה, ניכרה ירידה הדרגתית בתעריפי השילוח הימי של סחורה הנשלחת לישראל מאסיה וממערב אירופה, אך עם פרוץ המלחמה, החלו אלה עולים בחדות. עם זאת, הדבר עלול להשתנות לאור העלייה  בעלויות הביטוח, שעה שחברות ההובלה מגלגלות את פרמיות סיכון המלחמה על היבואנים. הצורך בבדיקות אבטחה נוספות בתקופה של מחסור בכוח אדם מהווה נטל על הנמלים. חברות עדיין מקבלות הזמנות של הובלת מטען, אף שנראה כי ישנם אינדיקטורים מסוימים המעידים על עומס מוגבר. MSC, קו שילוח המכולות הגדול בישראל, רשם כבר בשבוע הראשון למלחמה עליה בזמני ההמתנה למסופים באשדוד, עקב הגבלות חדשות הנוגעות למטען מסוכן. נמלי אשדוד ואשקלון וכן מסוף הנפט בדרום ישראל הם מהמקומות הרגישים ביותר לפגיעת טילים שנורים מעזה, ומהווים יעדים אסטרטגיים המחייבים הגנה מיוחדת. בנוסף לאלה, יוצר מצב הלחימה קשיים נוספים בענף התובלה, שאחד הבולטים בהם הם צווי 8 לגיוס כוחות מילואים, שהובילו לכך שכשליש מאנשי צוות התובלה עזבו את תפקידם באופן זמני על מנת להתגייס לשירות מילואים. הדבר גרם לפגיעה משמעותית בתפעול חברות תובלה רבות שרכביהן אף גויסו לטובת אספקת תספוקת עבור הצבא. 

=אתגרים וחזוןלאור ריבוי האתגרים, נדרש ייעול של ממש בענף התובלה בעת חירום ומלחמה. גם אם המצב כרגע בישראל אינו מגיע כדי משבר של ממש, הוא עדיין מחייב הערכות על מנת להקטין את הנזק הפוטנציאלי למשק למינימום. הדרך לכך היא באמצעות שימת דגש על רעיונות כלכליים שיתופיים, שיאפשרו לספקים ומובילים להצטרף לפלטפורמה אחת, שבכוחה למנף את המשאבים המשותפים להם באופן היעיל ביותר.

בתקופה שלפני המלחמה, עמדו נתוני הנסיעות הריקות (Empty Miles) במשאיות, בממוצע עולמי, על כ-30%, דבר שממחיש את הצורך המידי בגישה יעילה ומסונכרנת יותר גם בעתות של שגרה מסחרית. לפיכך, על משרדי הכלכלה והתחבורה, המודעים לדחיפות שנוצרה עם פרוץ הלחימה, לנקוט בצעדים פרואקטיביים, על מנת לתמרץ שילוב של מובילים ובעלי מטענים בזירת סחר מקוונת אחת, אשר תתכלל את כלל ההיבטים של ניהול שרשרת האספקה, ולמצוא את הדרכים לסייע בהטמעתה בשוק המסורתי, בין אם מדובר בייבוא, ייצוא, חקלאות או אספקת מזון.

להלן מספר צעדים שיכולים לסייע במיתון השפעת המלחמה על הכלכלה בישראל:
שינוי שיטות עבודה: שוק התובלה מאופיין כשוק מסורתי המצריך מעבר לפלטפורמות דיגיטליות.

כלכלה שיתופית: אימוץ מודל הכלכלה השיתופית משמעותו הכללת כלל השחקנים בשוק בפלטפורמה משותפת, באופן המשפר ומייעל את תהליכי שרשרת האספקה כולה. שיתוף הפעולה בין כלל השחקנים יוצר שקיפות דיגיטלית לצד חשיפה מוגברת ומטורגטת, בפלטפורמה מאובטחת. במודל השיתופי, ניתן דגש מיוחד על המיילים הקריטיים, קרי: הראשונים והאחרונים, הנחשבים לחלקים היקרים ביותר בתהליך השילוח. תכנון יעיל של שלבים אלה הוא קריטי, לא רק משום התועלת הפיננסית הכרוכה בהתייעלות כזו, אלא גם בהשפעות הסביבתיות המשמעותיות שהיא מולידה, כמו גם בהקטנת מספר תאונות הדרכים בהם מעורבים כלי רכב כבדים. בנוסף, מאפשרת מערכת שיתופית כזו לייעל את תחום כוח האדם, ובכך היא משלימה תפיסה הוליסטית וברת קיימא בשרשרת האספקה.

הרחבת רשתות ספקים: עבודה בפלטפורמה שיתופית מביאה עמה גיוון של מקורות האספקה, ובהכרח לצמצום ההסתמכות על ספקים פרטיים. הדבר חשוב במיוחד בעתות חירום ומלחמה, שכן היא מאפשרת מציאת ספקים ונתיבי שילוח חדשים.

שותפויות ולוקליזציה של שרשראות אספקה: יצירת שותפויות וחלוקת שרשראות האספקה לאזורים, מאפשרות מיקור לספקים מקומיים, ובהתאמה, את צמצום הייבוא ממדינות אחרות.

הגדלת המלאי: הגדלת המלאי מבטיחה עתודת אספקה הולמת לצורך תפעול תקין במהלך הפרעות שוק פוטנציאליות, גם אם ישנם עיכובים בשילוח סחורות ושירותים חיוניים.

שימוש במשאבים של שותפים לוגיסטיים: שיתוף פעולה עם שותפים לוגיסטיים מסייע לחיזוק הרשתות לצורך הטמעה יעילה של אסטרטגיות התמודדות עם אירועים בלתי צפויים.

שמירה על תקשורת פתוחה עם לקוחות: תקשורת שוטפת ושקופה עם לקוחות במהלך הפרעות שוקיות, יוצרת ניהול אספקה יעיל, ומאפשרת לעסקים להמשיך לפעול באופן חלק ככל האפשר.

על ידי יצירת מנגנון בקרה יציב, עם גיבוי פוטנציאלי של משרדי  הממשלה, ובשיתוף הדוק של כלל הגופים המקצועיים, כדוגמת החמ"ל הלוגיסטי "חרבות ברזל" שהקימה חברת טראקנט עם מועצת המובילים בישראל, עבור שוק התובלה המקומי, ניתן להתכונן כבר בעתות שגרה לקראת משברים פוטנציאליים, ולמזער אותם בהתאם לצורך מיד עם היווצרותם. במילים אחרות, עלינו להשתלט על הסיטואציה בטרם היא תשלוט בנו. בזמן שאנו לומדים את המצב המאתגר של הנסיבות הנוכחיות בישראל עבור כלל התעשיות, חשוב שנמנף אותו אל עבר פתרונות המציגים חדשנות והתייעלות.

לעולם אל תיתן למשבר טוב להתבזבז

- וינסטון צ'רצ'יל

אהבתם את הכתבה?

שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שתף בלינקדין
שתפו בפינטרסט
דלג לתוכן