שימור אנרגיה ואנרגיה חלופית: מבט על הפחתת פליטות גזי חממה סקטור התחבורה

מגמות

ועידת האקלים של האו"ם (28 COP) תתקיים בדובאי, איחוד האמירויות, מ-30 בנובמבר עד 12 בדצמבר 2023.

אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי הוא תחום המיטיגציה (פעולות להפחתת פליטות גזי חממה) , הכולל אמצעי הפחתה בסקטור התחבורה שאחראי לכ- 25% של פליטות גזי החממה הגלובליות.

"יום התחבורה של האיחוד האירופי (EU)" יתקיים ב-COP28 ב-10 בדצמבר, בו יציג ה-EU מדיניות ופעולות להפחתת פחמן בסקטור התחבורה ולקידום המעבר לניידות (מוביליות) חכמה. ^[1] בהסתכלות על אירועים קודמים של ה- EU בוועידות האקלים, אנו יכולים להניח שהתוכנית בדובאי תתייחס לנושאים כגון:

ה-Green Deal (תוכנית להשגת אפס פליטות עד 2050) וההשלכות על תחבורה
אסטרטגיה לניידות חכמה בת קיימא
יוזמות לתמיכה בחדשנות ובהשקעות בתחבורה ירוקה
שיתוף פעולה אזורי להפחתת פחמן בתחום התחבורה
חזון של תחבורת בעתיד של אפס פליטות נטו.

בשנה שעברה ב- COP27 במצריים מספר יוזמות חדשות הושקו שהדגישו את הקשר בין טכנולוגיה ותחבורה, למשל:

אירוע תחבורה (Transport Action Event)שהתמקד באתגרים ובהזדמנויות במעבר לתחבורה בת-קיימא ודלת פחמן, במגזרים ואזורים שונים; ^[3]
יוזמה בינלאומית לקידום הובלת מטענים מאופסת פליטות - The Green Shipping Challenge – אשר הושקה על ידי ארצות הברית ונורבגיה כחלק מיוזמת התחבורה הירוקה. היוזמה קוראת לבעלי עניין שונים במגזר הספנות להצהיר על פעולות קונקרטיות להפחתת פליטות גזי החממה בהתאם להסכם פריז;[4]

Race to Zero Campaign (המרוץ לאפס פליטות) שהושק על ידי האו"ם ב-2019 במטרה לקדם ולזרז את המעבר לכלכלה דלת פחמן עד 2050.

יש חשיבות מרבית לפיתוח טכנולוגיות תחבורה ירוקות במעבר לכלכלה דלת פחמן. פיתוח טכנולוגי יתרום משמעותית לשיפור איכות האוויר וכן לעלייה ברמת החיים בערים. האו"ם מעודד את המדינות החברות בהסכם פריז להגיש אסטרטגיות ארוכות טווח להפחתת פליטות’ מלוות בתכניות יישום; יש לציין כי על המדינות לעדכן ולהגביר את יעדי ההפחתה ב- 2025. במהלך השנים , אנו רואים עלייה בפליטות מסקטור התחבורה וזאת בניגוד לפליטות מייצור אנרגיה בשנים האחרונות. בתקופת מגפת COVID-19 ראינו הפחתה זמנית בסה"כ פליטות גזי החממה גלובליות, לרבות מתחבורה. מ- 2010 עד היום הפליטות בסקטור מתנדנדות, בעיקר בשל השלכות המגיפה.מבט על הסטטיסטיקה בעשור האחרון מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה(IEA-International Energy Agency), מראה כי פליטות 2CO גלובליות מתחבורה עמדו על:

o כ-7.5 גיגהטון Gt(מיליארד טון) ב- 2010
כ-8.2 גיגהטון ב- 2019
כ-6.4 גיגהטון ב-2020 - ירידה של 23% מ- 2019 עקב מצבי סגר ומגבלות תנועה (COVID 19)
כ-7.7 גיגהטון ב- 2021, עלייה של 21% משנת 2020 עם התאוששות הניידו
כ-8 גיגהטון ב- 2022, עלייה של 3% מ-2021 עם ההתאוששות של חברות התעופה.

ה-IEA מציין כי סקטור התחבורה אינו בדרך להשגת יעדי הסכם פריז ומדגיש כי יש לפעול להגברת המאמצים והחדשנות על מנת להפחית פליטות ולעמוד ביעדים.

תקנות ומדיניות באיחוד האירופי EU

כלי רכב כבדים אחראים לכ-25% מפליטות ה-CO2 בתת-הסקטור תחבורת כבישים ולכ-6% מסך הפליטות ב-EU. הנציבות האירופית (European Commission) מציבה אמצעי הפחתה סביבתיים כגון:

קביעת תקני פליטה לרכבים כבדים חדשים, המחייבים את היצרנים להפחית את פליטות הפחמן של 15% בממוצע עד 2025 וב-30% עד 2030, בהשוואה לרמות 2019
(תבוצע הערכה של התקנים ב- 2023 כאשר יורחבו לחייב משאיות קטנות יותר, אוטובוסים עירוניים, אוטובוסים בינעירוניים ונגררים);
הגברת השימוש בדלקים חלופיים והקמת תשתיות לכלי רכב כבדים (חשמל, מימן, גז טבעי);
הקצאת 24 מיליארד יורו לפרויקטי תחבורה (תחנות תדלוק, חדשנות) במסגרת CEF (Connecting Europe Facility) - קרן עבור השקעות בתשתיות תחבורה, בין היתר; [9]
קידום המעבר מתחבורת הכביש לאמצעים יעילים ונקיים יותר כגון רכבות (מסילות) והובלה ימית (ספנות);
ימוץ אסטרטגיה לתעשיית ניידות חכמה במטרה להגדיל הובלת מטענים ברכבות ב-30% עד 2030 וב-50% עד 2050.

עדיין יש לנו דרך ארוכה להשגת תחבורה בת קיימא. אסטרטגיות ארוכות טווח חיוניות להבטיח מעבר למקורות אנרגיה חלופיים. יש למצוא פתרונות נוספים להתייעלות אנרגטית ואופטימיזציה.

מספר הצעות להפחתת פליטות גזי חממה במגזר התחבורה

התייעלות אנרגטית ואופטימיזציה: חשוב להתמקד ביישום אסטרטגיות חכמות לשיפור יעילות בתפעול הלוגיסטי. דוגמאות כוללות אופטימיזציה של תכנון מסלולי נסיעה ומסירת משלוחים, שיפור התהליכים במחסנים ובמרכזי לוגיסטיקה, הקמת מערכות ניהול (לאופטימיזציה של שרשרת האספקה). חשמול של ציי רכבים כבדים יהיה תלוי בתשתיות הטעינה העתידיות ובתעשיית המצברים (אגירה).

מדיניות ותקנות: יש לגבש מדיניות ואמצעים קונקרטיים למתן תמריצים עבור: טכנולוגיות ירוקות, קביעת תקני התייעלות אנרגטית לכלי רכב, הקמת תשתיות מותאמות לסיכוני אקלים, הפחתת זיהום האוויר והגודש בכבישים ואמצעי ניטור ובקרה מתאימים.

שיתוף פעולה: יש לתמוך בשיתופי פעולה בין בעלי עניין שונים מהממשלה, התעשייה, החברה האזרחית ומוסדות אקדמיים/מחקרים.

מעקב אחר התקדמות: לקבוע מדדים ברורים למעקב אחר התקדמות ביישום אמצעי הלוגיסטיקה ותחבורה בת קיימא. ניתן לקבל מידע/סטטיסטיקה חשובים מנתונים על אחוזי כלי הרכב המשתמשים באנרגיה חלופית בערים, עצימות אנרגטית ליחידת מטען שמובל, פליטות פחמן ועוד.

ביטול מיילים ריקים: הורדת כמות המיילים המתים תורמת משמעותית לטובת הסביבה והכלכלה על ידי הוזלת עלויות, שיפור היעילות והקיימות בסקטור התחבורה. קראו עוד בקישור כאן.

תעשיית הלוגיסטיקה והתחבורה קריטית לכלכלה הגלובלית. היא מספקת סחורות ושירותים חיוניים, מחברת בין מגזרים שונים ומגבירה את הגישה לשווקים ולמסחר. עם זאת, הסקטור מתמודד עם אתגרים רבים כמו עליית מחירי הדלק, מחסור בנהגים, בעיות בנמלים וכו'.

בעידן הנוכחי של דיגיטליזציה וקיימות יש מספר הזדמנויות זמינות לקידום התייעלות והפחתת פליטות. מגפת COVID 19 חשפה את החולשות של שרשראות האספקה הגלובליות. המגפה הדגישה את הצורך הדחוף בטכנולוגיות מתאימות, בדיגיטיזציה ובקישוריות (connectivity) בענף הלוגיסטיקה, כמו כן הצורך בבניית חוסן על מנת להתמודד עם סיכוני האקלים.

סוגיית המיילים הריקים (נסיעה עם מכולה ריקה), שהוזכרה לעיל, מהווה בעיה מרכזית בתעשיית הלוגיסטיקה. ניתן לצמצם את המיילים המבוזבזים והמזהמים האלה באמצעות שיתוף נתונים לאורך שרשרת האספקה. על סקטור התחבורה לעבור לשירותים והתהליכים דיגיטליים: מהנהג ללקוח הקצה, מהספינה למשאית ועד למחסן וכן להטמיע את כל השלבים באקוסיסטמה מורכבת אחת.

בסקטור התחבורה ישנה כניסה מהירה של בינה מלאכותית (AI) , בינה עסקית (BI) ולמידת מכונה (ML) לצורך אופטימיזציה של תפעול שרשרת האספקה. חשוב לוודא שיש התאמה אפקטיבי (matching) בין מטענים למשאיות זמינות. שיתוף של נתונים מהימנים (לאורך האקוסיסטמה) מאפשר ביצוע ניתוחים לתכנון עתידי עבור הובלת מטענים, צעד שמוביל לירידה בעיכובים במסירת אספקה. יש לציין כי ה- Green Deal של האיחוד האירופי שואף להשיג הפחתה של 90% בפליטות מתחבורה עד 2050.

שיתוף נתונים עשוי לתרום למציאת פתרונות לבעיית המחסור בנהגים על ידי שיפור האופטימיזציה והפחתת זמני המתנה. על הסקטור לשנות את צורת החשיבה הנוכחית ולהיות מוכן לחלוק נתונים, צעד שעשוי להועיל את תהליך האופטימיזציה ובנוסף לקדם את השגת יעד אפס פליטות נטו ב- 2050, הנקבע ב- EU Green Deal.

דיגיטליזציה ואוטומציה בלוגיסטיקה יוצרות נראות (ויזיביליות) ואפשרות לביצוע ניטור מדויק יותר, ובכך בטיחותם של הנהגים, המטענים והלקוחות מוגברת. הטמעת יכולות דיגיטליות במערכת חיונית להשגת אופטימיזציה.

תעשיית התחבורה והלוגיסטיקה מתמודדת עם אתגרי אבטחת סייבר. טכנולוגיות עוצמתיות ותקנות מתאימות נדרשות לאבטח נתונים ומערכות של גישה מרחוק. שיפור בשיתוף הדיגיטלי, ובשיטות להחלפת מידע אחרות, יוביל להגדלת יעילות, לשרשרת אספקה עמידה וחסונה יותר וכן לירידה בפליטות.